העדים

על הרב מסדר הקידושין לייחד שני עדים כשרים ולבקש מהם שהם ישמשו כעדים לראיית מעשה הקניין ושיחתמו על אשרור הכתובה. יש להקפיד שהעדים יחתמו סמוך ככל האפשר למועד הקניין ולא יאוחר מסיום החופה.

 

כשרות העדים

עדים כשרים הינם עדים  גברים מעל גיל 13, שאין להם קרבה משפחתית (בדרגה שתבואר לקמן) לחתן ולכלה, הן בקרבה על ידי עצמן הן בקרבה בשל נישואין לאישה הקרובה לבני הזוג. כמו כן יש להקפיד שלא יהיו העדים עצמם קרובים זה לזה.

דרגות הקרבה הפוסלות

לא כל קרבה משפחתית פוסלת את העדים. רשימת הקרבה הפוסלת היא: דוד; אח; אחיין; בני דודים; דוד זקן. כל הפסולים אלה פוסלים הן אם קרבתם מצד האם והן מצד האב. והן הם קרובים לחתן או לכלה או שנשותיהן קרובות לחתן או לכלה או קרבה של העדים זה לזה. אולם למרות האמור שקרבה רחוקה אינה פוסלת את העדים, כתבו גדולי הפוסקים שראוי להימנע מלהחתים עדים שיש להם קרבה משפחתית אפילו רחוקה לחתן ולכלה.

פסולים אחרים

חוץ מקרובים המנועים להעיד לקרוב משפחתם, ישנם עדים הפסולים לכל עדות שהיא: כגון גנבים; גזלנים; מלווים ברבית; מחללי שבת בפרהסיה; מומר להכעיס ועוד. ובהלכות אלו יש פרטים רבים ועל הרב מסדר הקידושין לשקול במאזני ההלכה האם אכן העד פסול לעדות. שכן לעיתים החתן מבקש לכבד את בן המשפחה בכך שישמש כעד והרב בלי שיקול הדעת פוסל את העד וגורם לחתן עוגמת נפש ביום שמחת ליבו.

פסולים מחמת נגיעה

אם ישנם קשרים עסקיים בין החתן לעדים הדבר עלול להביא לפסול לכך שהעדים יהיו פסולים מלחתום על הכתובה. כך למשל דעת חלק מהפוסקים שעובד פסול לשמש כעד למעסיק שלו. כמו כן שדכן שטרם שילמו לו דמי השדכנות נחשב נוגע ופסול מלשמש כעד.

 

האם רב המסדר קידושין רשאי לשמש כעד?

יש מהפוסקים שסברו שרב מסדר הקידושין בעצמו לא ישמש כעד. אך דעת רב הפוסקים וכן הוא המנהג שהרב הוא אחד העדים בכתובה.

 

קטנים ונשים אינם יכולים לשמש כעדים

נשים וקטנים שלא הגיעו לגיל 13 מנועים מלשמש כעדים. כמו כן אדם שהוא חרש אילם או עיוור חלילה אינו יכול לשמש כעד.

חובות העדים

על העדים להבין את הכתוב במסמך הכתובה, ואם אינם מבינים על הרב מסדר הקידושין להסביר להם. כמו כן עליהם לברר שהחתן מבין את תוכן ומשמעות ההתחייבות הגלומה בכתובה. אם העדים דוברי שפה זרה ואינם מבינים את לשון הכתובה, עדיף לכתחילה להימנע מלבקש מהם לשמש כעדים. בדיעבד אם תורגם להם נוסח הכתובה והבינו את תוכנה לפני חתימתם הכתובה כשרה.  

 

מיקום  וצורת החתימה

על העד הראשון לחתום בסיום השורה האחרונה של הכתובה ומתחתיו חותם העד השני.  לדעת רוב הפוסקים אם חתמו העדים והותירו בין מקום חתימתם לסיום טקסט הכתובה רוחב של שתי שורות ריקות, הכתובה פסולה. לדעת חלק מהפוסקים יש דרך להכשיר את הכתובה על ידי רב מובהק ואין צורך בכתיבה מחדש.

חתימה מלאה ותוספת שם האב

על העדים לחתום בשמם המלא ולא בראשי תיבות. וכן עליהם להוסיף את שם אביהם. לכתחילה ראוי להוסיף ליד החתימה את המילה "עד". יחד עם זאת אין צורך בהזכרת שם המשפחה. יש הסוברים שאם לא הזכירו שם אביהם או לא כתבו את המילה "עד" הכתובה פסולה.

חתימה בשפה זרה

יכולים העדים לחתום גם בשפה זרה ובתנאי ששני העדים חותמים באותה שפה. אם עד אחד חותם בלשון הקודש והשני אינו יודע את השפה או להיפך, יחפשו עד אחר.

 

חתימת החתן

יש קהילות שנהגו שהחתן חותם על הכתובה. גם לנהוגים כן אין שום פסול בכתובה אם לא חתם עליה החתן . אלא א"כ כתוב בנוסח טופס הכתובה "גם אני באתי על החתום", שאז לדעת כולם היעדר חתימה של החתן פוסלת את הכתובה. בקהילות שנהגו שהחתן חותם יש להקפיד שלא יחתום בצד העדים ולהוסיף לחתימתו את המילה "החתן" שלא יטעו שהוא שימש אחד מהעדים. ויש בזה עוד תוספת דינים ועל הרב המסדר להיות בקיא במנהג הקהילות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *